רגע לעצמינו – 24 שעות בעכו
עצמאים וחופש. לכאורה מרגיש פשוט. אנחנו אדונים של הזמן שלנו, יכולים לבחור איך לנהל אותו, מתי להתמסר יותר, מתי לעצור.
לכאורה.
ברגע שהפכנו לעצמאים בעסק נהדר אך תובעני שכחנו איך העניין הזה של הזמן עובד, מה זה בכלל זמן שלנו? לגיטימי לבקש אותו? איך מייצרים? כשעובדים ביחד קל להישאב לימים ארוכים של עבודה ואת היחד לשים בצד.
ביום הנישואין הרביעי שלנו עצרנו הכל ל 24 שעות ונסענו לעכו להיות אחד עם השני, להתנתק מהרעש ולחזור לשקט שלנו.
בעיר הצבעונית והמשמחת הזו כמעט ואין קליטה לנייד. זה היה מאוד מרענן ונעים.
השתכרנו מהצבע, הריחות, המטעמים והאנשים הנהדרים שפגשנו.
הנה הצצה לרגעים שלנו וגם לכמה רכישות, גם זה יש פה:
הגענו לעכו, לרחוב הראשי ישירות לעזיזה’ס. אבא שלי אמר שהסנדוויץ’ הזה הוא חובה וצדק. זה בוטקה קטן כמו בסרטים, תפריט סופר מצומצם של 4 כריכים וגזוז.
הזמנו חביז’ה (לחמניה מרוקאית) עם קציצות, מטבוחה, לימון כבוש וחציל . 20 שקלים של גן עדן. אל תפספסו.
לעמוד הפייסבוק של עזיזה’ס לחצו כאן
משם המשכנו לעיר העתיקה. היינו אורחים של המעצבת מיכל מטלון הנהדרת ב- Melisende. פינה קסומה בלב העיר העתיקה, מרחק צעד וחצי מהבזאר הטורקי.
הצימר ממוקם בבית אבן נטוש כמו באגדות שהפך בידיה המיומנות של מיכל לבית אירוח ייחודי ומעוצב.
השם מליסנדה נבחר על שם המלכה מליסנדה שחיה בירושלים בתקופה הצלבנית, שעכו הייתה חלק ממנה.
יש בו כל מה שצריך כדי שתרגישו בבית. פינת קפה מאובזרת מאוד עם בר ישיבה, טלוויזיה, אינטרנט אלחוטי שעובד פצצה, מזגן, פטיו לישיבה כיפית מחוץ לחדר אך עדיין אינטימי ושלנו, מקלחת מאובזרת ונעימה ומיטת חלומות לזוג הורים עייף שלא האמין שכל הטוב הזה קורה לו.
בית האבן נראה כמו מערה שרוצים להתחבא בה והוא מתאים מאוד לזוג רומנטי שרוצה קצת מנוחה אבל הוא מספיק גדול גם להכיל משפחה.
לינק להזמנת החדר:
הבזאר הטורקי נמצא ממש בפינת הרחוב. כמה יופי המקום הזה מכיל. יש בו אותנטיות ממכרת, פתאום רק רציתי חמסות בבית. המחירים- תלויי מצב רוח של המוכר, תלויי רוח קרב שלכם, תלוי השעה שהגעתם ותלוי דוכן. עם סבלנות יש מציאות נהדרות במחירים טובים.
המשכנו עד קצה הבזאר והופ. ממש ביציאה לכיוון המדרחוב קיבל את פנינו ברווז ענק שנראה כאילו התבלבל בעיר ונחת פה לביקור מתל אביב. נכנסנו פנימה ופגשנו את מיכל, אחת מהבעלים של Duck You, חנות שמוקדשת לברווזים האהובים עלי בעולם והיא בעכו, כן בעכו.
החנות נפתחה בתחילת מרץ והיא שיר הלל לאנשים כמוני. יש בה מגוון בלתי נגמר של אביזרים ברווזיים קסומים: בובות, גרביים, מדבקות, סוכריות, כובעים, חולצות ועוד ועוד.
מיכל ורועי, בעלי החנות גרים בעכו ורצו להביא לעיר משהו קצת אחר. קסם ובאמת הכי רחוק מעכו שיש.
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לקראת ערב מיהרנו לחזור לכיוון הים להביט בשקיעה. הלכנו לכיוון המגדלור, יש בו פרצות קטנות שגם מגנות מפני הרוח והתצפית על השמיים מרהיבה.
טיפ חשוב, שימו לב. ממש רצינו בירה. בלב העיר העתיקה לא ניתן לרכוש. הקיוסקים והמסעדות בסמוך לשוק לא מוכרים אלכוהול בכלל. אנחנו קנינו במסעדה בנמל ומשם המשכנו לתצפית במגדלור.
בערב עשינו מה שתיירים בעכו עושים, אכלנו ארוחה מאוד מפנקת באורי בורי. כל מה שאומרים נכון. אחר, מיוחד, מרגש וטעים טעים.
הזמנו ארוחת טעימות – המנות מוגשות לשולחן אחרי תחקור קצר שעשו לנו על העדפות, אלרגיות וכו’. ובשלב מסוים עוצרים ושואלים מה מצבינו והאם אנחנו רוצים עוד לאכול או מספיק.
עלות הארוחה עם יין וקינוח כ- 600 שקלים.
חובה להזמין מקום מראש – להזמנת מקום לחצו כאן
משם מאוד רצינו להיות גיבורים ולהמשיך את הערב אבל המיטה במלסינדה הייתה הבחירה המועדפת והטובה ביותר בסופו של דבר.
את הבוקר התחלנו בערבסק, מרכז לאומניות ואירוח שנמצא גם הוא בעיר העתיקה, כחמש דקות ממליסנדה. את ארוחת הבוקר הזמנו דרך מליסנדה בעלות של 100 ₪ לזוג . ממליצה מאוד. חביתות, מיץ טרי, מלא מטבלים כיפים ואווירה משגעת.
את ערבסק מנהל בחור בשם מיכה. הוא והצוות הנהדר של ערבסק הם האנשים שיגלו לכם על הפינות הנסתרות בעכו. התבלינים הכי טובים, הקפה השחור הכי להיט, ממה ממש כדאי להיזהר. מיכה הוא ספר אנושי מלא בקסם וכדאי להיעזר בו.
מיכה שלח אותנו לבקר אצל משפחת כורדי, הבעלים של חנות התבלינים הכי פוטוגנית בעכו.
אי אפשר שלא להתעכב על האווירה מסביב- פוחלצים, רשתות דיג, תמונות היסטוריות. זה עוד לפני שאמרתי מילה על הריח. החנות היא משפחתית, מאוד ותיקה. רגע לפני שהתחלנו להריח ולבחור את השלל, חמודי כורדי, בעל המקום התעקש לשוחח ולהכין לנו קפה שנטחן במקום.
בחירת התבלינים היא טקס בפני עצמו, הוא פותח את הצנצנות הצבעוניות ונותן לריח להתפזר באוויר. לכל תבלין סיפור, כל אחד הגיע לכאן בדרך שונה. חוויה אחרת. אל תפספסו.
עוד קפה אחד רגע לפני שהאגדה העכואית שלנו מסתיימת. עשינו אותו ב- HAMUDI ART CAFE בשוק, המלצה של החברים בערבסק. איזה מקום כיפי. מוזיקה ערבית ברקע, קירות עמוסים בפריטי אספנות, כיסאות ושולחנות נמוכים וקיר נעליים משוגע אחד. מגניב מגניב מגניב.
בחזרה לכיוון הרכב עוד נגסתי בכנאפה חתיכה ואספתי כמה חביצות שאני ממש אוהבת.
כמה חשוב היה הפסק זמן הזה. קחו אותו גם לעצמכם.
עכו, את ייחודית ונהדרת, כל כך קרובה וכל כך אחרת. לא שבעתי ממך. ניפגש שוב בקרוב.
0 תגובות